רפורמה גדולה ומשמעותית זו זכתה דווקא לכינוי מצמצם בתקשורת – "רפורמת המרפסות" או "רפורמת הפרגולות".
הכינוי נובע מחזונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בצוות 100 הימים שהקים,
לקדם רפורמה בתכנון ובנייה, במטרה לצמצם את הבירוקרטיה בתחומים אלו בישראל, תוך הדגשת הממדים החברתיים שבהם אזרח הרוצה לסגור מרפסת או להקים פרגולה, נאלץ להגיש בקשה להיתר לכך והליכי הרישוי עלולים להימשך זמן רב.

הרפורמה איננה רפורמה קטנה לסגירת מרפסות ואיננה עוסקת רק בקיצור בירוקרטיה, אלא מהווה המשך ישיר ומימוש מובהק של מסקנות דו"ח זילר לאחר אסון וורסאי והחלטת ממשלה בנושא משנת 2006, שקראו לקדם הליכים שיביאו לשיפור מהותי של איכות בנייה במדינת ישראל תוך ייעול, קיצור ופישוט ההליכים לקראת פיתוח תרבות בנייה בישראל.

הוועדה הממלכתית לבחינת הבטיחות במבנים ומקומות המשמשים את הציבור, בראשות השופט זילר, מצאה ליקויים חריפים באיכות כלל ההליכים בנושאי רישוי ובנייה. כדברי השופט זילר, אנו נדרשים להוציא את הבנייה מ"המעגל השוטה" ל"מעגל החכם".

דו"ח ועדת זילר מדצמבר 2003 כלל הסבר מרתק ומקיף על המצב הקיים, שהביא לאסון ורסאי והציע כללים מפורטים להסדרת פתרון מערכתי לנושא, לרבות:

הגדרת כשירויות, שינוי המבנה הארגוני, שדרוג הליכי הרישוי, טיוב המידע להיתר והקמתם של מכוני בקרה לתכן הנדסי של הבנייה.
דו"ח זה, שהוצג בפני הממשלה, הביא להקמתה של ועדת היגוי ממשלתית ליישומו ולהקמת צוותי עבודה שיציעו הנחיות פרטניות למימוש מסקנות הוועדה.

בנובמבר 2006 ממשלת ישראל החליטה לקבל את מסקנות הדו"ח תוך התמקדות בנושאים הבאים:

• שיפור ועדכון הרגולציה ברישוי ובנייה לרבות ניסוח של קוד בנייה ושדרוג התקנים בנושא;
• הפרדת התכנון והבנייה לשני חוקים או פרקים נפרדים ומובהקים;
• הקמת מכוני בקרה, לבקרה איכותית על תכן הבנייה בשלבי ההיתר והביצוע;
• הנגשה של מידע איכותי ואמין בנושאי רישוי ובנייה לציבור ;
• שדרוג כשירויות בנושא תכנון ובנייה לרבות ייחוד פעולות כנדרש;

לאור ההחלטה שלעיל, הוקם בשנת 2009, אגף בכיר לבנייה במנהל התכנון של משרד הפנים, במטרה לנהל ולעגן את ההליכים הנדרשים ליישום המסקנות של ועדת זילר לעניין זה. תפישת העולם שעליה מתבססת פעילות האגף הינה קידום השינוי הנדרש, מ"המעגל השוטה "אל "המעגל החכם", מתוך עבודה משותפת, בין-מגזרית, החותרת לשינוי תרבותי כולל בענף, במטרה להביא את המרחב הבנוי להישגים הבאים:

• שיפור איכות הבנייה בישראל;
• ייעול וקיצור תהליך רישוי הבנייה, מתוך בהירות, שקיפות ואמינות;
• הטמעת שפה אחידה, רלוונטית ודינאמית לתקנות הבנייה;
• עידוד מקצוענות, חדשנות ואחריות בקרב השותפים לבנייה;
• תרומה משמעותית לקיימות ולתכן טוב (Good Design) במרחב הבנוי בישראל:

בשנים שחלפו ממועד הקמת האגף, נעשתה עבודה מקיפה שנועדה להביא, צעד אחר צעד לשינוי המיוחל. זאת מתוך שותפות, הבנה ואחריות משותפת בין משרדי הממשלה השונים, המגזרים והקהלים השונים, תוך התמקדות בעבודה משותפת עם הגופים המייצגים ועם הקהלים השונים – בין היתר באמצעות אתר שער המידע לרישוי ובנייה והניוזלטר של האתר.

הרפורמה, אשר הפכה לאחרונה לחוק, במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, הינה עבודה ארוכת שנים ומבוססת, המונעת מתוך אחריות ציבורית רחבה ושואפת להביא גם לסגירה מהירה של המרפסת, וגם לשיפור איכות הבנייה הכוללת במדינת ישראל. הוראות הרפורמה ייכנסו לתוקף החל מחודש אוגוסט הקרוב ויושלמו ב- 1.1.2016.